בין שתיים לארבע

כן, אני מודה באשמה. מאור בן השנתיים וחצי נימנם לו בין ארבע לשש בערב והוא לא מתכוון לישון בקרוב. האמת היא שתיארתי לעצמי שיהיה מחיר לכך שזרמתי איתו ונתתי לו לישון כל כך הרבה (הרי "יום שבת יום מנוחה", לא?) אבל לא דמיינתי שזה יגיע כמעט עד יום ראשון!

אז מה עושים עכשיו? לוקחים את מאור הקטן לחדר, שוכבים לצידו תוך-כדי כל הליטופים שביקש, ולבסוף מתאפקת לא להירדם וחוזרת למחשב כדי ללקט עבורכם טיפים בנושא שנת צהריים:

1. ובכן, מסתבר שלדעת מומחים ילד צריך לישון מלא - בממוצע בין 12-13.5 שעות ביממה.
   
2. שנת-הצהריים לא חייבת להיות ארוכה. גם שינה קצרה יחסית עושה את העבודה יופי. היא לא תפריע לשנת הלילה ואפילו תשלים אותה, בתנאי שלא מושכים אותה יותר מידי. שנת צהריים טובה נמשכת בין שעה לשעתיים.
   
3. לא לפחד מלהעיר ילד שישן כבר במשך שעה-שעתיים (אני יודעת שיש החולקים עליי אבל מניסיוני זה הכרחי במצבים מסוימים). הסוד בלהעיר ילד הוא להאמין שהילד קיבל את הזמן השינה לה היה זקוק. לתת לקימה זמן ולחבק הרבה: להרים אותו בחיבוק, לשבת איתו בחיבוק. וכמובן בשורה התחתונה, אחרי שהמתעורר הצעיר מתאושש, לפנק אותו במשהו טעים.
   
4. בסופי-שבוע וחגים אפשר לגלות יותר גמישות ולתת לילד לישון צהריים במיטה שלנו ולמי שלא יכול להתאפק – פשוט להצטרף כי אין יותר כיף בעולם מלחרופ עם הילד שלך (בדגש על אחד גג שניים רזים, כי עם יותר זה כבר צפוף..)!
   
5. לא חייבים לישון. אפשר גם לנוח וללמד את הילד את מושג המנוחה. אוירת מנוחה נוצרת משקט, תריסים מוגפים, חדר מסודר (עד כמה שאפשר). הסבירו לו שהוא לא חייב לישון אבל המנוחה חשובה לו. מנוחה היא גם לשכב במיטה עם מוסיקה נעימה, לשחק בבובות ואפילו לקשקש עם עצמך על דא ועל הא. פשוט להוריד הילוך עם כמה שפחות אנרגיות.
   
6. ולאילו המתייחסים לצפייה בטלוויזיה כמנוחת-צהריים - לטעמי זהו המפלט האחרון וכדאי מאוד להימנע מלייחס לטלויזיה תפקיד של מנוחה, כי הרבה פעמים היא בעיקר מפילה ולא ממלאת מצברים.
   
7. ואולי בעצם הילד כבר יכול לוותר על שנת הצהריים? כמו כל דבר שקשור לילדנו בודקים על-ידי ניסוי ותעייה: בדר"כ אפשר לדעת אם ילד זקוק לשנת צהריים לפי התפקוד שלו בשעות אחר-הצהריים. אם בשעה שש בערב, הילד כבר מעולף וכל שנותר הוא לגרד אותו מהרצפה ולנשום, זוהי נורה אדומה לכך שחסרה לו מנוחה במהלך היום. גם מצב שבו הילד נכנס למצב של "היפר" לקראת הערב יכול לרמז על עייפות-יתר ועל חוסר בשעות שינה.

בסופו של דבר כל הורה מכיר את הילד שלו הכי טוב וכמו כל דבר בהורות אנחנו לומדים מהניסיון ומהטעויות הבלתי נגמרות. ישנם ילדים שזקוקים ליותר שעות שינה וילדים שחיים טוב עם פחות שעות שינה. במהלך שגרת סדר-היום, חשוב להיות רגישים וקשובים לצורך של ילדנו (ושלנו) במנוחה – כל ילד והמנוחה שלו. בדומה לשאר הגמילות (חיתולים, מוצץ, אצבע, מיטת תינוק וכו') גם הפרידה משנת-צהריים הוא עוד שלב בהפיכתו הבלתי נמנעת מהבייבי שלנו לילד שלנו.