האגיס
מערכת האגיס

בלי חיתולים - גישות לגמילה מחיתולים

לגמול? לא לגמול? מתי לגמול? מבולבלים? אנחנו כאן לעשות סדר בדברים ובגישות השונות

תינוקות עם חיתול יושבים על פרקט

השאלה מתי הילד בשל לגמילה ומתי כדאי להתחיל, היא שאלה העולה אצל הורים רבים. התשובה מסתבר מורכבת, כמו כל דבר אחר בהורות, מתפיסת העולם שלכם כהורים. יש הטוענים שהגמילה היא משימה של ההורים ואין זמן נכון לגמילה, אלה הזמן של ההורה. גישות אחרות יחפשו סימנים לבשלות אצל הילד ויעודדו סימנים אלו.

גם כאן אתם כהורים תוכלו להחליט מה נכון לילד הפרטי שלכם ולמשפחה שלכם. אנחנו אספנו את הגישות השולטות בגמילה ולכם נשאר לבחור.

"היענות לצרכים" של דפנה תייר

לפי הגישה ראוי לגמול את הפעוט עד גיל שנה וחצי, לפני גיל שנתיים וגיל המרד. לטענת תייר בספרה הולטענתה לא צריך לחכות שהילד יהיה 'בשל' להיגמל מהחיתול. תייר מאמינה שהאחריות לגמילה מוטלת על ההורים  ולא על הפעוט וההורה אמור להוביל את התהליך עצמו. – גמילה מחיתולים היא תהליך חינוכי והאחריות לגביו מוטלת על ההורים. ההורים, ולא הילד, מחליטים מתי תתחיל הגמילה וכיצד תתקדם. כלומר, ההורים צריכים להיות בשלים לתהליך

שורה תחתונה: צריך הרבה סבלנות לנהל את הפעוט בתהליך הגמילה ובעיקר חייבים נוכחות הורית קבועה. פעוט שהולך לגן ונמצא שם את רוב שעות היום כנראה ייפגש בגישות שונות. כדי לגמול פעוט לפי גישת תייר ההורים צריכים להיות בבית וזמינים לגמרי בניהול תהליך הגמילה. במקביל ישנן גישות הטוענות שישנה בשלות של ילדים לתהליכים, ותייר מתעלמת מהבשלות לגמרי.

בלי חיתולים

השיטה מדברת על גמילה מוקדמת יותר ועל גידול המשמר את האיתותים של התינוק לצרכים שלו.  לריס גינת, מובילת שיטת בלי חיתולים בארץ מספרת: "במהלך חופשת הלידה גיליתי שיטה שמקורה בשבטים פרימיטיביים ברחבי העולם ובה מגדלים תינוקות ללא חיתולים. אנתרופולוגים, פסיכולוגים ורופאי ילדים החלו לחקור את הנושא וגילו שמלעשה כל תינוק נולד עם אינסטינקט לאותת על הצורך להתפנות כדי לשמור על היגיינה אישית. כמו שאף בעל חיים בטבע לא עושה את צרכיו על עצמו, כך גם אנחנו, סוג של בעלי חיים, לא נולדנו לעשות את צרכינו על עצמנו.

שורה תחתונה: השיטה מעניינת אבל דורשת מההורה או המטפל בילד להיות נוכח ומוכן להקשיב לכל הסימנים. ההורה בשיטה חייב להתחיל מוקדם את האימון ולתרגל. נכון שוב להורים זמינים שעות רבות עם הילד וכמובן לכאלה שלא מתרגזים מפספוסים. בבית שיש בו יותר מילד אחד קשה ליישם האזנה מלאה לתינוק.

"גמילה ביום אחד" של ד"ר פיל

בשיטה הזאת הילד והבובה שלו נגמלים ביחד עוברים תהליך מקביל שלוקח, לפי דר פיל- יום אחד בלבד. ד"ר נתן אזרין וד"ר ריצ'ארד פוקס הן הפסיכולוגיות המפתחות את השיטה והיא הייתה קיימת שנים בעולם, אבל די נשכחה.

אז איך גומלים מחיתולים ביום אחד?

הכינו מראש:

  • חטיפים, שתייה קלה, מאכלים המכילים מלח,
  • תחתונים חדשים
  • פרסים
  • סיר
  • בובה שיודעת לעשות פיפי

מפנים סופ"ש אחד שבו לא יוצאים מהבית ובו מתחילים בגמילה. מראים לילד שהבובה לובשת רק תחתונים ונותנים לילד תחתונים משלו גם. מושיבים את הבובה על הסיר וכשהיא עושה פיפי נותנים לה פרס. מעודדים את הפעוט לשבת על הסיר או על השירותים

מעודדים את הילד לאכול ממתקים ולשתות שתייה מתוקה על מנת ליצור צורך תכוף ללכת לשירותים. כל רבע שעה בודקים אם הבובה צריכה פיפי

הרעיון ליצור קשר בין הישיבה על האסלה או הסיר לעשיית צרכים ולפי ממצאי השיטה זה מצליח כעבור יום

שורה תחתונה: אם אתם חסרי סבלנות או הורים שמתקשים לעמוד בפספוסים בשיטה הזאת יש סיכוי שתזכו להם במנה מרוכזת. יש כאלה שלא ישתפו פעולה ואנחנו עדיין לא מצאנו את הפעוט שנגמל ביום אחד בלבד.

גמילה לפי סימני בשלות של הילד:

שיטה זו מחפשת סימני בשלות אצל הילד ומעבירה את האחריות לגמילה לילד עצמו. הסימנים הם מגוונים ולעיתים מספיק לאתר רק חלק מהסימנים כדי להתחיל בתהליך. הסימנים הם: כאשר הילד יושב, הולך, מודיע מתי הוא עושה את צרכיו או מתי הוא עומד לעשותם. חשוב לוודא שהילד מסוגל לפשוט ולהרים מכנסים ותחתונים, מפגין התעניינות בשירותים, מבין הוראות, מחקה התנהגויות של מבוגרים וכמובן מתעניין בגמילה. סימנים נוספים וחשובים הם יכולת התקשורת של הילד- מבין הוראות ויכול לבצע אותן.

בגישה זו חשוב להכיר את הילד ולהתייחס גם לשינויים העוברים עליו- גן חדש, הולדת אח או אפילו היכולת שלו להתמודד עם המילה "לא" ומסוגל לעמוד בגבולות. לפי הגישה לא מומלץ לגמול ילד דווקא לפני שינויים משמעותיים או בתקופות לחוצות של ההורה.

איך מתחילים? נותנים לילד להתנסות ובוחנים את היכולת שלוואת קצב ההתקדמות שלו. לפי שיטה זו ניתן לאמן את הילד בתחתוני גמילה רב פעמיים כדוגמת האגיס pull ups, בעזרתם הוא יכול להתאמן בגמילה מבלי להרגיש שפספס או להרגיש תסכול מהפספוסים. בתחתוני גמילה הילד יכול לבד להבין מתי הוא פספס, לפי סימנים על החיתול, כמו ציורים נעלמים או תחושת רטיבות.

שורה תחתונה: זו הגישה השולטת היום המתייחסת לילד ושמה את צרכי הילד במרכז. הגישה לא מלחיצה ומבינה את הגמילה כתהליך אחד מכל תהליכי הגדילה והעצמאות שמפתח הילד.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:

כתבות קודמותכתבות נוספות
קבלו עדכונים על כל מה שטוב לקטנטנים שלכם
הרשמו עכשיו
הגעתם לרכיב תגובות של פייסבוק, אם ברצונכם לדלג עליו לחצו כאן
תגובות
מעבר לאזור התוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z