האגיס
מערכת האגיס

בן או בת - מצא את ההבדלים

בןאו בת? איך מתנהגת החברה להבדלים ומה כדאי לדעת כהורים על התפתחות בנים לעומת בנות. מיתוסים ומחקרים

נעלים בצבע תכלת ובצבע ורוד.

מזל טוב גילנו שאנחנו בהריון, אין דבר יותר מרגש מזה. אבל עכשיו צריך לחכות מספר לא מבוטל של שבועות כדי לדעת את המין. מעניין מה זה יהיה בן ? או בת? מה זה משנה, העיקר שיהיה בריא (כך כולם אומרים) ובכל זאת כל אחד בלבו מבקש לו משהו.

כמובן שנשמח שיהיו לנו בבית בסוף משני המינים, אבל ממה מתחילים? לכל מין, מין הסתם, יש את היתרונות והחסרונות שבאים אתו, מההורמונים ועד לטסטוסטרון. האנרגיות בבית שונות עם בנים ובנות וודאי הצבעים והבגדים. אבל האם זה באמת צריך להיות ככה? האם זה באמת נכון?

יצאנו לבדוק האם באמת קיים הבדל בין בנים לבנות:

נתחיל ממה שקורה בזמן ההיריון: לגבי הבדלים בין בנים לבנות בזמן ההיריון לא מצאנו כאלה, אבל כן מצאנו המון מיתוסים. הנה כמה מעניינים:

  • בטן גבוהה סימן שיש בן.
  • בזמן הבדיקה אצל הרופא, צריך לראות מה הדופק של העובר, אם הדופק מהיר זה אומר שיש לנו בת.  (דופק גבוה מ-140 זו בת, מתחת ל-140 זה בן). למרות שמחקר שנערך בשנת 1999 לא מצא כל קשר בין מספר פעימות הלב למין העובר. קצב הלב של העובר, בדומה לילד או למבוגר, משתנה כל הזמן, אבל אולי המיתוס נוצר ממחקר אחר שמצא כי במהלך הלידה קצב פעימות הלב של בנות מהיר משל בנים.
  • אם האישה יפה בהריון סימן שזה בן . אם היא מתכערת (פצעים על הפנים וכו') אז יש לה בת כי הבת לוקחת את היופי מהאימא. תודו שזה מיתוס מרגיז
  • אם שיער הרגליים של האישה צומח במהירות זה בן. התירוץ שעומד מאחורי המיתוס הוא שההורמון הגברי הטסטוסטרון משפיע על צמיחת השערות, ולכן בן מביא לצמיחת שערות מוגברת.     אם יש לאישה רצון חזק למלוחים יש בבטן בן. רצון למאכלים מתוקים יש בבטן  בת.
  • צבע השתן מלמד על מין היילוד אם השתן בהיר זו בת.  אני לעומת זאת יודעת שאם שותים הרבה מים, השתן בהיר ואם לא צבעו יהיה כהה יותר. אז מה הקשר?
  • אולי נדע אם יש לנו בן או בת לפי כמות הבעיטות ?

באתר reader.co.il הוצג מחקר שנעשה על ידי צפייה בסרטוני אולטרה סאונד שהראו כי עוברים בנים מזיזים יותר את הרגליים. ההבדל נבחן גם בהמשך והפער נשמר עוד בגיל שישה שבועות הבנים זזים יותר.

עוד מחקר שהוצג באתר זה נעשה בחדר הלידה "הגיע צוות חוקרים עד לחדר הלידה ולמחלקת ילודים. המחקר שנערך בניהולו של הפרופסור סיימון ברון-כהן, מנהל המרכז לחקר האוטיזם מאוניברסיטת קיימברידג', שבדק קבוצה של כמאה תינוקת במהלך היום ראשון לחייהם. לתינוקות הציעו שני דברים להסתכל עליהם, זה אחר זה באופן רנדומלי: פנים ומובייל. הבודקים צלמו את תגובת התינוקות הקטנטנים ונתנו לבודקים שונים לנתח את צילומי הווידאו. מסקנת המחקר הייתה חד משמעית. התינוקות בנות העדיפו להסתכל בפנים מולן ואילו הבנים העדיפו להסתכל על המובייל הנע."

פנינו לד"ר אפי הרנוי , מורה לחינוך גופני, רכז קורסים להכשרת מדריכות תנועה לגיל הרך, ליווי התפתחותי וריקודים לילדים, מרצה להתפתחות סנסומוטורית בילדים משלב ההיריון ועד גיל העשרה.  שאלנו אותו על ההבדלים, אם קיימים בכלל ואלו תשובותיו:

האם בגילאי 0-3 חודשים יש שוני בין בנים לבנות מבחינה התפתחותית ?

ההתפתחות בגילאים האלו בין בנים לבנות כשלעצמה היא כמעט זהה .מחקרים כן הראו כי בנות נוטות להציג קצב התפתחותי בממוצע מעט מהיר יותר מזה של בנים אם ברמת ההישגים המוטורים או הוורבליים, כלומר הן מתחילות מוקדם יותר לדבר, לזחול, לשבת אבל הדבר תמיד מוצג באופן של השוואת ממוצעים וזה אומר שחלק גדול מהילדים בני שני המינים מתפתח באותו קצב ואין במישורים אלו הבדל.

האם ההורים מתייחסים שונה לבנים  או לבנות? 

החברה בכלל וההורים בפרט נוהגים ליצור הבדלים כבר בגיל הרך בין המינים, כאשר הם מבדילים ביניהם בצבעים בין אם בביה"ח צבע כחול לבן וורוד לבת, בצבעי הבגדים כנ"ל יש צבעים לבנים וצבעים לבנות, לבנות קונים בד"כ יותר בובות ומשחקים שקשורים לעבודות בית כגון כלי מטבח, שולחן קטן, מיטה לבובה ועוד משחקים שמוגדרים כמשחקים לבנות בעוד שלבנים קונים יותר משחקי ספורט כגון כדור ומשחקי בניה כגון כלי עבודה וכלי תחבורה.

גם סגנון התקשורת שונה איתם, כך למשל עם בנות מתקשרים יותר ומתייחסים יותר לרגשות בעוד שדווקא עם הבנים התקשורת היא יותר פיזית, משחקים פיזיים, מגע, גם סגנון התקשורת שונה, עם בנות יותר עדינים ועם בנים יותר נוקשים וגם כיום יש עדיין רבים המשתמשים במשפטים כגון "אל תבכה, מה אתה בת", כך שאנחנו יוצרים עבורם את החיץ ואת ההבדל בשלב שבו עדיין אין הבדלים של ממש.

מה לגבי השלבים התפתחותיים מרכזיים כגון – ישיבה? עמידה? מוטוריקה גסה או מוטוריקה עדינה והליכה שונה בין המינים?

בממוצע בנות מציגות קצב התפתחות מהיר יותר במעט מהבנים אבל חלק גדול מהילדים בני שני המינים מציג את אותו קצב התפתחותי ולכן יש להתייחס להתפתחות באופן אינדיווידואלי ולא כהכללה.

האם יש לך המלצות להורים לבנים או לבנות? 

יש להתייחס לילדים בני שני המינים אותו הדבר, לעודד אותם לתקשר ולדבר, לחשוף אותם לרגשות ולתמלל לשני המינים את רגשותיהם, לחשוף אותם לגרייה דומה, כלומר לשחק במשחקים דומים ולא להגביל משום בחינה, להלביש בצבעים באופן חופשי, לשחק בכדור, בבובות, במשחקי בית (מטבח, מיטות לבובות…) לשחק במכוניות, כלי בניה, צעצועים ומשחקי הרכבה או משחקי קופסה ופשוט לתת להם להיות ילדים ולעזור להם להפיק את המרב מכל הסובב אותם.

צריך להבין כי החיים עצמם ייצרו עבורם בעתיד את החיץ, כך למשל הבנות ממילא ילבשו בגדים שהבנים לא ילבשו, בעתיד הגוף ישתנה, הקול ישתנה, היכולות המוטוריות ישתנו וגם הבחירה החברתית ואף הנטייה המינית ולכן אין טעם להגביל כי הדבר רק יצור להם בעתיד חסכים וחסרים. להפך, חשיפה מוגברת תעודד אותם לפעול ולהכיר ותעודד סקרנות ללמידה והתנסות והדבר יכול להביא רק ליצירת אנשים בריאים יותר ושלמים יותר עם פחות חסכים וחסרים וחיים יותר מלאים.

מה קורה אצל ילידים בגילאים שנתיים ומעלה שכבר מתחילים לבנות עולם חברתי, האם יש יכולות חברתיות שונות בין המינים? 

עד גיל שלוש הילד לומד ומפנים הבדלים בין המינים.
סביב גיל שלוש הילד מתחיל להבדיל בין המינים, תוך שעל פי רוב יחפוץ לחבור לילדים בני מינו.    הילד לומד מבני מינו על גופו ועל דרך ההתנהגות המצופה ממנו ומחקה את חבריו, אגב כך מתפתחות בו התנהגויות מגדריות.

ההבדלים בין המגדרים, כפי שעולה ממחקרים, יבואו לידי ביטוי בעיקר במישורים הבאים: 

מגע והבעה פיזיים של הילדים – בנים בדרך כלל נוטים לפעילות פיזית פעלתנית המערבת מגע רב בין המשתתפים בה. גם בנות נוטות למגע, אולם במידה פחותה מעט מזו של הבנים. עוד נמצא כי בעוד שמגע בחבר מאותה קבוצת המין בדרך כלל היה חיובי (מעודד המשך משחק יחד), מגע עם חבר מקבוצת המין השנייה היה בדרך כלל שלילי (אלימות פיזית או מילולית).

בן או בת?

התייחסות מילולית ופיזית של אנשי המקצוע (גננות, סייעות, מדריכים) לילדים – אנשי מקצוע לעיתים נדרשים ליצור מגע פיזי עם הילדים על מנת להסב את תשומת לבם, כדי להנחותם או בכדי למנוע פגיעות, למשל, טפיחה על השכם, אחיזה ביד הילד, ואף סיבוב פני הילד אל המבוגר בכדי להוביל להקשבה. מגע פיזי נוצר על פי רוב עם בנים, בעוד שעם בנות הקשר הוא בדרך כלל מילולי בלבד.

בנים מקבלים הוראות הנוגעות להתנהגות גופנית יותר מבנות, אולם מצייתים פחות. אפשר כי יחס זה בין כמות ההוראות ליישומן נובע מהעובדה כי חלק מההוראות חזרו על עצמן בשל אי ציות.

פנייה לבנים בדרך כלל העלתה דרישה להפסקת התנהגות מבלי שתהיה חלופה ראויה, בעוד שפנייה לבנות מלווה בדרך כלל בהצעה חלופית, כגון שבי שם, התעלמי, דברי במקום לצעוק. עובדות אלו מותירות לבנים מרחב פעולה יחסית גבוה בכל הנוגע לשימוש בגופם, בעוד שבנות מוגבלות למגוון אפשרויות מצומצם יותר.

מידת הדרישה להתנהגות בהתאם לחוקים ולכללים – לבנים מותרת התנהגות חופשית, כגון, התפרצויות לדברים, השתרעות על הרצפה וריצה בגן, בעוד שבנות נדרשות להתנהגות מעודנת ונאותה התואמת את החוקים והכללים במוסדות החינוכיים, כגון ישיבה זקופה על כיסא, הליכה בגן והצבעה לצורך קבלת רשות דיבור.

התייחסות לסגנון דיבור – אנשי מקצוע רבים נוטים לאפשר לבנים הבעה ווקלית בעוצמות גבוהות, למשל, דיבור בקול רם ואפילו בצעקות בעוד שבנות נדרשות להנמיך את עוצמת הקול או טון הדיבור שלהן.

בסופו של דבר בנים או בנות כל התינוקות מקסימים, אנחנו נאחל להם בעיקר בריאות, אושר אמיתי ואהבה סביבם.

כתבות קודמותכתבות נוספות
קבלו עדכונים על כל מה שטוב לקטנטנים שלכם
הרשמו עכשיו
הגעתם לרכיב תגובות של פייסבוק, אם ברצונכם לדלג עליו לחצו כאן
תגובות
מעבר לאזור התוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z