פטמות סדוקות, כאבים והתמודדות עם השאלה- האם הוא אכל מספיק הם שאלות קבועות ומוכרות. נשים רבות רוצות להניק את התינוק אבל נתקלות בקשיים. ההנקה היא פעולה טבעית ובדרך כלל פשוטה, עובדה נולדנו עם היכולת לעשות זאת, ולמרות זאת –אימהות נתקלות לפעמים בבעיות לא פשוטות עם ההנקה ובעניינים שעליהן להתמודד עמם. בכתבה שלפניכן ננסה לטפל בכמה מהם, וגם להבהיר מה ייעלם מעצמו ובאילו מקרים חשוב לקבל יעוץ והדרכה.
הקושי: פטמות סדוקות וכואבות
אם מדובר על כאב קל בפטמות בהנקות הראשונות – הוא אמור לעבור בתוך ימים אחדים, כאשר הפטמות יסתגלו ליניקה של התינוק.
מה אפשר לעשות בבית?
הניקי קודם בצד הכואב פחות. התינוק נוטה למצוץ חזק יותר בתחילת ההנקה לאחר הפסקה של כמה שעות, כשהוא רעב מאד.
שני תנוחות בכל הנקה כדי למנוע גירוי יתר של הנקודה הכואבת.
השתדלי לאוורר את הפטמות לאחר כל הנקה. אם אפשר להיות בלי חזייה – לפחות בבית – עדיף. החלב המיובש גורם לפטמה להידבק לחזייה או לרפידות ההנקה. כאשר יש פצע פתוח ואנו משתמשות במשחה לאחר ההנקה ונוסף לכך מניחות רפידות בתוך החזייה, המקום נשאר לח וחשוך, וכך הפצע אינו יכול להגליד. נוסף לכך, אנו גורמות לסביבה 'ידידותית' במיוחד לפטריות.
אל תשתמשי במשחות!
אם הכאב מתמיד ויש תחושה "סדוקה" בפטמה, רצוי לפנות ליועצת הנקה. ניתן גם להיעזר בקבוצת תמיכה למיניקות (אשר קיימות בכל המרכזים). יש להניח שהכאב נובע מכך שתנוחת ההנקה אינה נכונה או שהדרך שבה תופס פי התינוק את השד אינה תקינה. הרבה פעמים, הפטמה פשוט אינה מגיעה עמוק מספיק לתוך פיו של התינוק ואז המציצה מתרכזת בפטמה עצמה במקום לכלול גם חלק מהעטרה.
איך אפשר למנוע?
סיבה נוספת לפטמות כואבות היא הדרך שבה אנו מוציאות את הפטמה מפיו של התינוק, כשהוא לא "פולט" אותה בעצמו. חשוב מאד שלא למשוך את הפטמה מפיו של התינוק בכוח, אלא "לשחרר" את הוואקום בפתיחה עדינה של חניכי התינוק בעזרת הזרת, ורק לאחר מכן להוציא את הפטמה. רצוי מאד להשתמש בעזרה, ולא לחכות עד שהפצעים יפתחו ויהפכו דלקתיים.
הקושי: נדמה שהתינוק לא אוכל מספיק
כאשר התינוק מגיע לגיל שישה שבועות בערך מתרחשים שני דברים (כמעט) במקביל: ראשית, כמות הפרולקטין (ההורמון הקשור ליצור חלב) פוחתת בגוף, ושנית, התינוק נכנס למה שמכונה "קפיצת גדילה". הירידה בכמות הפרולקטין גורמת לשד להיראות קטן יותר. אם קודם לכן היו אלה שתי שקיות חלב מכובדות, כעת (לפחות בחלק מהמקרים) השד נראה יותר כמו שקית שוקו… התחושה היא ש"אין חלב". תחושה זו מתגברת משום שהתינוק יוצר ממש עכשיו את "כמות החלב המתאימה" שתתאים לגדילה שלו בשבועות הקרובים. זאת הוא עושה על ידי יניקה כמעט בלי הפסקה, בחלק המקרים − במשך כ-72 שעות. חיבור הנתונים הזה עשוי בהחלט לעורר את החשש שהחלב לא מספיק, והתינוק "רעב". האמת שונה לגמרי: אחרי יניקה אינטנסיבית מאד, התינוק יווסת את כמות החלב שהוא זקוק לה, וההנקה תהפוך לברורה יותר.
איך אפשר למנוע?
אם את מודאגת ומרגישה ש"קפיצת הגדילה" לא נגמרת, מומלץ לפנות ליועצת הנקה. יתכן שאכן התינוק לא מקבל כמות מספקת של חלב בשל תנוחת ההנקה או מסיבות אחרות אשר יאותרו על ידי היועצת.
הקושי: שדיים גדושים
אחרי שהתינוק נולד, הגוף מקבל מסר שעליו להתחיל לייצר חלב. כאשר ייצור החלב מתחיל, קיימת הגברה של זרימת דם ונוזלים ברקמת השד. הגברה זו גורמת למלאות בשד, בדרך כלל ביום השלישי שלאחר הלידה.
גודש הוא מצב של מלאות יתר שמופיע כאשר החלב אינו מועבר מהשד לעתים קרובות מספיק או בצורה לא מספקת. כאשר מופיע גודש, השד הוא קשה, רגיש וחם למגע. העור נראה פעמים רבות מבריק. לתינוק עלול להיות קושי להתחבר לפטמה השטוחה יותר עקב נפיחות השד.
מומלץ:
להניק בין 10 ל-12 פעמים ביממה.
להציע את שני הצדדים בכל הנקה, להניק מצד אחד עד שהתינוק מתנמנם על השד או מתחיל לפלוט את הפטמה לפני שאת מציעה את הצד השני.
להוציא קצת חלב באופן ידני לפני ההנקה על מנת שיהיה קל יותר לתינוק לתפוס את הפטמה של השד הגדוש
אם יש צורך, לשאוב לאחר כל הנקה, רק את החלב אשר יוצא בקלות.
ללבוש חזייה טובה ותומכת במידה הנכונה, ללא ברזלים.
להתקלח במים חמים ולתת למים לזרום על אזור הגב. ההרפיה והרגיעה שהמקלחת תעניק לאימא, תגרום לחלב לזרום טוב יותר ולתינוק לתפוס את הפטמה המשוטחת.
אפשר להשתמש בעלי כרוב להורדת הנפיחות של השד, רק לאחר התייעצות והדרכה.
איך אפשר למנוע?
לעיתים הגודש נובע מכך שהתינוק תופס את השד בצורה לא תקינה, ולא מצליח לרוקן אותו במהלך ההנקה, כדאי לגשת לייעוץ כדי לשפר את התפיסה או את תנוחת ההנקה. בנוסף, יש תינוקות שצריכים עזרה בהעברת החלב מהשד. אימא יכולה לעסות את השד תוך כדי ההנקה כדי שהחלב יזרום לפיו של התינוק בקלות רבה יותר.
