עיטוף תינוקות

בייבי, הרגע הגעת לעולם וכבר עוטפים אותך. לא רק באהבה ובתשומת לב, אלא ממש בטטרה. איך ההורים ידעו לעטוף אותך נכון? מתי עוטפים? ומתי מפסיקים? הנה כל מה שחשוב לדעת על עיטוף תינוק נעים ובטוח

מהרגע שהבייבי נולד, זה הכי טבעי שההורים ירצו למצוא פתרונות שירגיעו אותו, ויהפכו את החיים שלו (ושלהם) לנעימים ופשוטים יותר. ממוצצים קלאסיים ועד לטרמפולינות יוקרתיות – כמות הפתרונות אדירה, והמבחר מבלבל. אבל אם יש כלי אחד שאפשר לסמוך עליו הוא העיטוף. הורים משתמשים בו כבר אלפי שנים, הוא עובר מדור לדור והוא פתרון אפקטיבי שסייע להרגיע כבר מיליוני תינוקות. עכשיו תורכם.

אם חשבתם שמדובר ב"עצת סבתא", או שמועה, כדאי שתדעו שסקירת המחקרים בנושא עיטוף תינוקות מראה שתינוקות עטופים מתעוררים פחות פעמים במהלך השינה, וישנים זמן רב יותר. העיטוף מרגיע תינוקות בוכים, מסייע בהקלת כאב ורבים מקשרים אותו להתפתחות תינוקות תקינה; אצל פגים הודגם שיפור בהתפתחות עצבית-שרירית, ויכולת ויסות עצמי טובה יותר.

לפני שניגש לפרקטיקה, אתייחס לפיל שבחדר - עיטוף תינוקות הוא נושא שנוי במחלוקת – חלק מההורים בעד וחלקם מההורים נגד. גם במשפחה שלי – אני תמיד הייתי בעד ובן זוגי התנגד. לכן, הייתי עוטפת את בתי, כשהרגשתי שהיא זקוקה לכך, בעיקר בזמנים שבהם בן זוגי לא היה בבית.

זה לא מקרי שהורים נעזרים בעיטוף תינוקות במשך דורות; הוא מגיע מתוך השאיפה לספק לתינוקות תנאים שמדמים את תחושת הרחם. לא במקרה קוראים ל-3 החודשים הראשונים של התינוק "הטרימסטר הרביעי" – אם לתינוק הייתה אפשרות להמשיך לגדול ברחם, הוא כנראה היה שם, אבל אי אפשר. לכן אנחנו, ההורים, רוצים לספק לו את התנאים הדומים ביותר.

התינוק מרגיש עטוף מכל הצדדים, אסוף עם עצמו, כשיש משהו מסביבו שנותן לו תחושה של הגנה וביטחון, ומעניק לו חמימות. כשהתינוק חווה משהו שמוכר לו מהרחם, אחרי שהיה שם במשך 8–10 חודשים (אם הוא נולד בזמן), העיטוף מדמה את התנאים הללו. זה יכול לעזור גם במקרה שהוא לא רגוע, כמו בסיטואציות מאתגרות שפוגשים לא פעם – עצירות אצל תינוקות, קפיצת גדילה ועוד.

מי שתומכים בעיטוף מתייחסים לכך שזה מדמה את תנאי הרחם ומסייע להתמודד עם מגוון תופעות. מנגד, נמצאים מי שמתנגדים לעיטוף כי בחוויה שלהם מדובר בהגבלה של התינוק. יש מי שאפילו קוראים לעיטוף "קשירה", ובאמת, מנקודת המבט שלי כמלווה התפתחותית, בגישה שאני תומכת בה, מתייחסים לעיטוף בתור משהו מגביל. לכן חשוב להבין – זה נכון שזה מדמה את תנאי הרחם, אבל לא נרצה תינוק עטוף 24/7, אלא רק לספק כאלו חוויות כשמתקרבים לשעת השינה, כשהתינוק לא נינוח ולא רגוע, כשהוא מחפש נחמה וכשאנחנו לא מצליחים להרגיע אותו בדרכים אחרות. בזמנים כאלה, הכלי הזה יכול לספק חוויה של עיטוף וחמימות, ולהעניק תחושת ביטחון.

בעוד שעיטוף תינוק בזמן השינה מומלץ, ולמעשה – יש להימנע מלעטוף את התינוק בזמן הערות; כשהוא ער, נרצה שהתינוק ילמד לנוע במרחב, יחווה את עצמו, יראה שהוא יכול להשתמש בידיים וברגליים ואף נשאף להשכיב על הבטן ועל הצדדים.

הוודאות בקשר למה שעומד לקרות בהמשך מסייעת לתינוק להירגע ולהיכנס לשינה בקלות רבה יותר. טקס שינה עוזר לתינוק להבין שהוא הולך לקראת שינה. לכן, הורים רבים את העיטוף לחלק מטקס השינה, והוא פעולה נוספת שמסמנת לתינוק שזמן השינה מתקרב.

אם עושים אותו נכון, העיטוף יכול לסייע לתינוק להתמסר לשינה. עם זאת, צריך לזכור 2 תופעות, שרלוונטיות לתינוקות ב-3 החודשים הראשונים:

אני ממליצה להיעזר בחיתול טטרה. לכולנו יש חיתול כזה בבית, ולא צריך לחפש מוצר מיוחד. לוקחים את הטטרה הכי גדולה בבית ויוצאים לדרך

עיטוף תינוק בטטרה – ככה עושים את זה:

אני ממליצה לעטוף את התינוק ולהחזיק על הידיים בתנוחת ערסול, נמר על העץ או אנכית, כדי שיירגע. אפשר גם להניח במיטה ולטפוח עליו בעדינות, שירגיש שההורים איתו, זה יעניק לו עוד רוגע ויאפשר לו להתמסר לשינה.

מהדקים את הידיים כך שהתינוק לא ישתחרר מהעיטוף בתנועה קלה, ומצד שני לא הדוק מדי. ברגליים אני תומכת בעיטוף יחסית משוחרר, שמביא בחשבון את תופעת הגזים ומאפשר לו להניע אותן, כשצריך, ובידיים – מעט הדוק יותר, כדי לסייע במקרה של רפלקס מורו. כשהעיטוף מדויק, תינוקות מקבלים חוויה רחמית של עיטוף וחמימות, בו-זמנית עם האופציה להניע את הרגליים, אם צריך. כך תינוק יכול להתמסר לשינה יותר בקלות. תוכלו להיעזר בחלונות שינה כדי לדעת מה התזמון המדויק לשילוב עיטוף בשגרה שלכם.

צריך לזכור שכל תינוק הוא אינדיבידואל – יש תינוקות שנבהלים יותר, ונראה אצלם יותר את רפלקס מורו, ויש כאלו שפחות. כשאנחנו מדברים על משפחות שבהם יש הורים בעד או נגד עיטוף, אני ממליצה להסתכל על התינוק: אם הוא חווה הרבה רפלקס מורו, שמפריע לו לשינה – מומלץ להתחיל לעטוף את התינוק. אם התינוק רגוע, אפשר גם בלי. בסופו של דבר העיטוף הוא רק כלי אחד מבין מבחר כלים שאפשר להיעזר בהם כשרוצים להוביל את התינוקות לשינה. הפעילו את שיקול הדעת שלכם אם לעטוף או לא.

יש הורים ששואלים על חצי עיטוף – כזה שמשאיר את הידיים בחוץ. לדעתי הוא מיותר. לא נרצה להפחית תנועתיות ברגליים, ולכן אין טעם בעיטוף של הרגליים בלבד, זה לא מעניק שום אפקט, וזה קצת מיותר.

התאמת העיטוף לעונת השנה – איך לוודא שנעים לבייבי שלי?

בעוד שעיטוף תינוקות יכול להיות מועיל, ועיטוף תינוק בשינה הוא בחירה קלאסית, חשוב להכיר את הסכנות הפוטנציאליות ואת דרכי ההתמודדות איתן:

עיטוף תינוק עם חיתול היה הכלי היחיד שזמין להורים במשך אלפי שנים, אך כיום אפשר לרכוש מוצרי עזר לעיטוף:

לדעתי סקוץ' הכי פחות מומלץ, כי הרעש שלו עלול להפריע לתינוק. תיקתקים עושים את הצליל הכי עדין, והם המועדפים עליי, מבין השלושה. אך חיתול טטרה בהחלט עדיף יותר, בעיניי, למרות מגוון המוצרים הזמינים בשוק. אם אתם תוהים איך לעטוף תינוק בשמיכת עיטוף, כדאי לעקוב אחרי ההוראות הספציפיות לשמיכה שבחרתם, ובכל מקרה, להקפיד להדק את הידיים ולשמור את העיטוף ברגליים רופף יחסית.

שקי שינה הם פתרון נפלא עבור תינוקות שמתחילים להתהפך (ועוד על כך, בהמשך), אך הם לא מספקים לתינוק שרק נולד את החוויה המלאה של העיטוף, שאני ממליצה לנסות קודם כל.

עיטוף תינוק עד איזה גיל? שאלה מעולה. העיטוף מומלץ במשך כ-3 החודשים לחיי התינוק, והטיימינג להפסקת העיטוף מדויק – מרגע שהתינוק מתחיל להתהפך. אנחנו רוצים לעודד את התנועתיות הזו, וכן, אם חלילה נעטוף תינוק שיודע להתהפך, והוא יתהפך, הוא יכול להיתקע עם האף או הפה ולהיות בסכנה. אנחנו לא רוצים, חלילה, לסכן את התינוק. ולכן ברגע שהוא מתהפך – מפסיקים.

בכאלו מקרים אפשר לעבור לשק שינה. הוא לא חלופה לעיטוף אבל מעניק חוויה סגורה יותר. מבחינה בטיחותית הרבה יותר בטוח משימוש בשמיכה רגילה כי הוא לא יכול להעלות את השמיכה לפנים שלו, והוא מקבל את תחושת החום לאורך כל השינה. הדבר מקנה גם רוגע להורים שיודעים שלא צריך להיות מוטרדים מהאפשרות שהשמיכה תיפול בגלל התנועה של הילד.

השאיפה שלנו היא להעניק לתינוק חוויה נעימה, לכן אם הגענו לשינה עם תינוק בוכה, לצפות לזה שיעטפו אותו והוא יפסיק לבכות זה לא ריאלי, אך בסופו של דבר זה יוכל לעזור – כשנעטוף נרצה להרגיע את התינוק, והפתרון הוא להחזיק אותו על הידיים, להניע אותו, בעדינות, ולהשתמש בקול רגוע ובטוח להעברת המסרים מרגיעים של "אתה יכול להרפות" – לדוגמה: צלילי "שששששש", "אהאהאהאה" או שיר ערש - כל אלה ירגיעו לא רק את התינוק, אלא גם את ההורה, ויסייעו לאפשר לו להתמסר לשינה.

כפי שאמרתי, העיטוף מושלם עבור שינה. נכון, תינוקות ניובורן ישנים חלק נכבד מהיממה (כ-17 שעות ביממה) – אך לא כל היממה; בזמן השינה תוכלו לעטוף אותם ללא חשש, אבל הקפידו להסיר את העיטוף כשהתינוק ער. זה הזמן להתחיל לחשוב על סדר יום לתינוק, ולזכור שכל תינוק זקוק לזמן חופשי ללא עיטוף, כדי שיוכל לבצע פעולות החיוניות להתפתחותו – כמו הנעת גפיים ומגע עם כפות הידיים. גם זמן הבטן חשוב להתפתחות תינוקות. שלבו במהלך היום גם שינה ללא עיטוף, כדי שיתנסה בכך ויוכל להתמסר לשינה גם בדרך אחרת – לא רק עם חוויית העיטוף.

סיכום – מה חשוב לדעת על עיטוף

אחרי שמיליוני הורים נהנו מהיתרונות של העיטוף – מגיע תורכם. זיכרו לעטוף את הידיים באופן הדוק, ו"לשחרר" את הרגליים, תנו לעיטוף כמה צ'אנסים ותראו איך הוא יכול לשדרג את החיים של הבייבי (וגם את שלכם). גם אם התינוק לא התמסר בפעם הראשונה, כדאי לתת הזדמנות שנייה. תיהנו מיתרונות העיטוף כל עוד אתם יכולים, כי בקרוב, כשהתינוק שלכם יתהפך, תצטרכו להיפרד מהכלי הנפלא הזה.

איך לדעת אם העיטוף באמת עוזר לתינוק שלך?
אתם, ההורים, מכירים הכי טוב את הבייבי שלכם. אחרי מספר ניסיונות אתם תצליחו להבין איך התינוק מגיב לעיטוף. יש תינוקות שיתמסרו, ותינוקות שלא. העיקר – לפני שאתם מגיעים למסקנה שהתינוק לא אוהב, חשוב להתנסות יותר מפעם אחת, ולמה? כי לעיתים לא מדייקים עם התזמון, או עושים משהו אחר בצורה לא מדויקת, ואז התינוק בוכה ומגיעים למסקנה שהוא לא אוהב, כשבפועל – היו דברים שלא חשבנו עליהם. אם מתנסים במשהו פעם אחת והוא לא לגמרי עובד, ובפעם השנייה יש הצלחה, זה נותן אפקט שונה לגמרי מאשר במקרים של ויתור לאחר חוסר הצלחה חד-פעמי. הייתי ממליצה גם לנסות פעם שלישית, אם צריך, ואז לעשות את ההחלטה הטובה ביותר עבור התינוק שלכם.

האם כל התינוקות אוהבים עיטוף?
לא כולם. עם זאת, גם אם ניסיתם פעם אחת והתינוק לא אהב את תחושת העיטוף באותה פעם, זה לא בהכרח אומר שהוא לא אוהב את זה באופן כללי.

כמו בכל המלצה שתקבלו עבור התינוק שלכם, הכי חשוב להקשיב לעצמכם ולקשר המתפתח עם התינוק כדי להבין מה מתאים לו.